סוגי צוואות

סעיף 19. צוואה בכתב יד - צוואה בכתב יד תיכתב כולה ביד המצווה, תישא תאריך כתוב בידו ותיחתם בידו.
צוואות בכתב יד אינן יכולות להיות מודפסות בתוספת חתימה בכתב יד, הצוואה כולה חייבת להיות כתובה בכתב ידו של המצווה בלבד, בכל מקרה אחר הצוואה תיפסל.

פרטים חשובים בעת עריכת צוואה בכתב יד

• תאריך בראש המסמך.

• כותרת - צוואה.

• פרטי המצווה: שמו המלא, מספר תעודת זהותו וכתובתו.

• פרטי היורשים: שמם המלא, מספר תעודת זהותם, כתובתם, וכל פרט נוסף שיסייע בזיהוי וודאי של היורש.

• אופן חלוקת הרכוש: בכתיבה ברורה, חד-משמעית והגיונית, וללא לשון שלילה, חשוב לפרט ככל הניתן את כל הנכסים הכלולים בעיזבון ואת חלוקתם בין היורשים.

• רקע כלכלי ומשפחתי שיעיד על כשירות המצווה לערוך את הצוואה.

• חתימה בכתב ידו של המצווה בתחתית הצוואה.

• חשוב לזכור: הצוואה כולה חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה

 
סעיף 20. צוואה בעדים - צוואה בעדים תהיה בכתב, תצויין בתאריך ותיחתם ביד המצווה בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם שזו צוואתו; העדים יאשרו באותו מעמד בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר וחתם כאמור.
 
נעשית בכתב, נושאת תאריך ונחתמת בידי המצווה בפני שני עדים, על פי סעיף 20 לחוק הירושה, המצווה חייב להצהיר בפני העדים כי זו צוואתו, ובאותו מעמד חותמים גם העדים על הצוואה כדי לאשר שהיו עדים לעריכתה בידי המצווה, הצוואה יכולה להיות כתובה בכתב יד או מודפסת, אך החתימות חייבות להיות בכתב ידם של המצווה והעדים, ולהיחתם במועד עריכת הצוואה ולא במועד מאוחר יותר, מומלץ כי לפחות אחד העדים יהיה עורך דין המתמחה בעריכת צוואות, כדי למנוע מהמצווה טעויות שעלולות לאחר מותו להביא לפסילת הצוואה.
 
סעיף 22. צוואה בפני רשות [תיקון: תשל"ו, תשנ"ה, תשנ"ח]
על פי סעיף 22 לחוק הירושה - צוואה בפני רשות היא צוואה הנאמרת בעל פה או מוגשת בכתב בפני שופט, הרשם לענייני ירושה, חבר בית דין דתי או נוטריון, אם הצוואה נאמרת בעל פה היא מוקראת למצווה בידי הרשות, ובסופה יבואו הצהרה, חתימת הרשות ואישור הרשות על מועד עריכת הצוואה וכי הצוואה נערכה בידי המצווה.
 

1. צוואה בפני רשות תיעשה על ידי המצווה באמירת דברי הצוואה בעל-פה בפני שופט, רשם של בית משפט או רשם לעניני ירושה, או בפני חבר של בית דין דתי, כמשמעותו בסעיף 155, או בהגשת דברי הצוואה בכתב, על ידי המצווה עצמו, לידי שופט או רשם של בית משפט, רשם לעניני ירושה או חבר בית דין דתי כאמור.

2. דברי הצוואה כפי שנרשמו על ידי השופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי או כפי שהוגשו לידו, ייקראו בפני המצווה, הוא יצהיר שזו צוואתו, והשופט, הרשם של בית המשפט, הרשם לעניני ירושה או חבר בית הדין הדתי יאשר על פני הצוואה שהיא נקראה ושהמצווה הצהיר כאמור.

3. נכתבה הצוואה בלשון שהמצווה אינו שומע, תיקרא בפניו בתרגום ללשון שהוא שומע ,והמתרגם יאשר זאת על פני הצוואה.

4. במקום קריאת הצוואה או תרגומה בפני המצווה יכולה לבוא קריאתה או קריאת תרגומה על ידי המצווה עצמו.

5. צוואה שנעשתה בפני רשות מותר להפקידה אצל רשם לעניני ירושה.

6. צוואה בפני רשות תהיה ראיה לכאורה שהאדם הנקוב בה כמצווה עשה את הצוואה ושנעשתה ביום ובמקום הנקובים בה כיום העשיה ומקומה.

7. לענין סעיף זה דין נוטריון כדין שופט.

  
סעיף 23. צוואה בעל-פה - שכיב מרע וכן מי שרואה עצמו, בנסיבות המצדיקות זאת, מול פני המוות, רשאי לצוות בעל-פה בפני שני עדים השומעים לשונו.

1. דברי המצווה, בציון היום והנסיבות לעשיית הצוואה, יירשמו בזכרון דברים שייחתם בידי שני העדים ויופקד על ידיהם אצל רשם לעניני ירושה; רישום, חתימה והפקדה כאמור ייעשו ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם.

2. צוואה בעל-פה בטלה כעבור חודש ימים לאחר שחלפו הנסיבות שהצדיקו עשייתה והמצווה עודנו בחיים.

ידועה גם בשם צוואת "שכיב מרע" על פי סעיף 23 לחוק הירושה אפשרות זו קיימת רק במקרה שהמצווה נמצא על סף מוות, או רואה עצמו במצב כזה, צוואה בעל פה צריכה להיעשות בפני שני עדים המבינים את שפת המצווה, ועליהם לרשום אותה בזיכרון דברים הכולל את תוכן הציווי, התאריך והנסיבות שהביאו לעריכתה, לאחר מכן יש להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה, צוואה בעל פה בטלה לאחר חודש, אם חלפו הנסיבות שהצדיקו את עריכתה והמצווה עודנו בין החיים.
 
הפקדת צוואה
במידה וערך אדם צוואה יש לפקיד את הצוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה כך מובטח כי לא יינתן, לאחר מות המצווה, צו ירושה או צו קיום צוואה תוך התעלמות מהצוואה שהשאיר. אדם המבקש להפקיד צוואה צריך להגיע אישית ללשכת הרשם לענייני ירושה שבאזור מגוריו ו/או ע”י עורך דינו, בצירוף הצוואה המקורית, תעודת זהות על פי הקבוע בתקנות. מי שהפקיד בעבר צוואה לא יהיה רשאי להפקיד צוואה נוספת, אלא  אם קודם כל לקח בחזרה כל צוואה שהפקיד. הצוואה נשמרת בכספת, ורק המצווה עצמו יכול לקבל אותה בחזרה, עד יום מותו. רק לאחר פטירתו של המצווה ניתן לברר פרטים על אודות צוואות שהופקדו. יש להעביר ללשכת הרשם של המצווה בצירוף פירוט דרגת הקרבה למנוח של המעוניין בפרטים.